הרפורמה בביטוח הסיעודי
זמן רב מנסה משרד האוצר לטרפד יוזמות לשינוי מבני בכיסוי הסיעודי המוצע לאזרחי ישראל בתחילת 2011 עברה בכנסת טיוטא להצעת חוק המדברת על הגדלת תשלוומי מס הבריאות בתמורה להכללת ביטוחי סיעוד נרחבים יותר בסל הבריאות
מס בריאות וביטוח סיעודי
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מביא איתו רוח חדש אל משרד הבריאות. הוא יוזם רפורמות בנושאים שונים ובא עם רעיונות חדשים כיצד ניתן לקדם את השירותים הניתנים במסגרת סל הבריאות הממלכתי כך שאיכות השירות הבריאותי והיקף השירותים הניתנים יגדלו ויאפשרו לאזרחים רבים יותר להנות משירותים רחבים ככל הניתן. יוזמת החוק האחרונה אשר הביא היא הוספת נושא הביטוח הסיעודי אל סל שירותי הבריאות הממלכתיים ומימונו על ידי הוספת חצי אחוז לתשלום מס הבריאות.
המצב הנוכחי בסל שירותי הבריאות הממלכתיים
הרפורמה בשירותי הבריאות בארץ החלה באמצע שנות התשעים, אז נקבע מס הבריאות וקופות החולים עברו ממצב בו כל קופה קובעת בעצמה את סל שירותי הבריאות הניתן לחבריה, למצב בו המדינה מכתיבה סל שירותי בריאות ממלכתיים שכל קופה חייבת לתת לחבריה, ולא יותר מזה. מדיניות זו הביאה למצב בו כל אזרחי המדינה היו זכאיים לקבל שירותי בריאות בסיסיים, אולם נוצר צורך במתן שירותי בריאות מתקדמים יותר שלא נכללו בסל הבריאות הממלכתי. שירותי בריאות אלו ניתנו באמצעות השב"ן (שירותי בריאות נוספים) או באמצעות ביטוח בריאות פרטי דרך חברות הביטוח.
ביטוח סיעודי, היה במשך שנים הבן החורג של שירותי הבריאות בארץ. מצד אחד, ביטוח סיעודי אינו נכלל במסגרת סל שירותי הבריאות הממלכתיים, ומצד שני גם השב"נים לא סיפקו מענה לצורך בטיפול באדם אשר מתקשה בביצוע פעולות היומיום. ביטוח לאומי אמנם התייחס לנושא זה, אולם המענה הניתן על ידו הינו בסיסי מכדי לתת תשובה אמיתית לאלו הנזקקים לעזרה כוללת. לאדם הזקוק להשגחה ועזרה סביב השעון, יספק הביטוח הלאומי, במקרה הטוב, כ-2-3 שעות עזרה מידי יום (בימי חול בלבד) על ידי מטפל שיגיע לבית הסיעודי, כאשר סיעודיים רבים אינם זכאים אף לא לעזרה זו (סיעודיים שאינם קשישים, אנשים שהם ומשפחותיהם בעלי אמצעים וסיעודיים המאושפזים במוסד סיעודי). עלות הטיפול בסיעודי מוטלת כיום על המשפחה, והיא גבוהה ביותר ויכולה להגיע גם לסכומים של כ-20,000 בחודש לאשפוז וכ-8000 ש"ח לחודש לטיפול בבית המשפחה.
קופות החולים מאפשרות לחבריהן לרכוש ביטוח סיעודי קולקטיבי מטעם חברות הביטוח, ביטוח המעניק כיסוי חלקי לצרכים של אוכלוסיה זו. בנוסף, ניתן לרכוש ביטוח פרטי, במחירי פרמייה גבוהים, ישירות מחברות הביטוח, ביטוח הנותן מענה מלא לצרכים על ידי תשלום גמלה חודשים כספית בגובה שנקבע בחוזה הביטוח, למשך זמן שנקבע אף הוא בחוזה הביטוח.
מס בריאות הוא מס פרוגרסיבי. גם מי שאינו בעל הכנסה חייב בתשלום מס בגובה 86 ש"ח לחודש. מי שמשכורתו בגובה עד מחצית מהשכר הממוצע במשק חייב בתשלום 3.1% משכרו או רווחיו כמס בריאות ובעלי הכנסה גבוהה יותר משלמים 4.8%. הסכומים הגבוהים המשולמים על ידי אלו שמשתתכרים מעל לחצי השכר הממוצע במשק היו מאפשרים, במקרים רבים, לאותם אנשים לרכוש ביטוח בריאות פרטי מקיף מהרבה מסל הבריאות הממלכתי הניתן באמצעות קופות החולים.
הרפורמה המוצעת בנוגע להכנסת הביטוח הסיעודי לסל הבריאות הממלכתי
סגן שר הבריאות ליצמן הודע בדצמבר 2010 כי בכוונתו לפעול למען העלאת מס הבריאות בחצי אחוז, דבר אשר יכניס מיליארדים רבים לקופת המדינה, ובתמורה יבטיח כי ביטוח סיעודי יוכנס כחלק מסל הבריאות הממלכתי המוצע לכל אזרח במדינת ישראל. על פי חישבו של סגן השר, מחצית האחוז הזו תתברר כזולה למרבית האזרחים מהתשלום הנגבה על ידי קופות החולים בעבור הביטוח הסיעודי הקולקטיבי.
משרד האוצר מתנגד לתוכנית זו בטענה כי המטרה היא להקל בנטל המיסים על האזרחים ולא בהגברתו, וכי העלאת אחוזי המס לצורך ביצוע רפורמה, חשובה ככל שתהיה, עשויה לשמש פתח להעלאות נוספות כדי לממש רפורמות נוספות.
