בתי אבות סיעודיים
מטרתם של בתי אבות סיעודיים היא להעניק את הטיפול המתאים ביותר לקשישים שמצבם, בהתאם להגדרה של משרד הבריאות, הוא סיעודי. הצורך בהקפדה על מכשור רפואי וצוות מיומן המודעים לצרכים של קשישים סיעודיים עולה מכך שהם צריכים עזרה רבה על מנת לתפקד באופן תקין ולבצע את הפעולות היומיומיות הפשוטות ביותר. קשיש מוגדר כסיעודי אם הוא אינו מסוגל לבצע לפחות שלוש מתוך ששת הפעולות הנחשבות לחיוניות לצורך תפקוד עצמאי יומיומי (מבחן ADL). פעולות אלו הן הליכה, רחצה, אכילה, שליטה על הסוגרים, ניידות מינימלית (כלומר היכולת ללכת ולו מרחק קצר ברגל בכוחות עצמו) והיכולת לקום לבד ולשבת.
המגבלות ההופכות את הקשישים לסיעודיים יכולות לנבוע מגורמים שונים. לקראת גיל הזקנה, הופכים אנשים רבים לפגיעים לשברים באגן או בעצם הירך כתוצאה מנפילה, הידרדרות בתפקוד איברים שונים כתוצאה ממחלות כרוניות שלא טופלו כראוי או שלא ניתן היה לטפל בצורה שתמנע את ההידרדרות (כך למשל קשישים רבים נזקקים לשירותי דיאליזה, חיבור של מקור חמצן קבוע ועוד). רבים אחרים נפגעים מאירוע פתאומי וחד פעמי הפוגע ביכולתם לתפקד באופן עצמאי, כגון אירוע לב או אירוע מוחי המשאירים אותם תלויים בסביבתם. פגיעות ומחלות אלו מקשות על הקשיש לא רק בגלל ההגבלות שהן כופות עליו, אלא גם בגלל שבגיל הזהב ההתמודדות איתם ותהליך השיקום מחייבים ידע מקצועי וידיים מיומנות.
איך בוחרים בית אבות?
בתי החולים הסיעודיים בארץ פזורים באיזורים גיאוגרפיים שונים: רבים מהם ניתן למצוא באיזור הצפון והמרכז, וחלקם נמצאים גם בסביבות ירושלים והדרום. בתי אבות אלו נבדלים ביניהם בכמות המיטות (מקומות המגורים) אותם הם מציעים לקשישים, היקף הצוות ואנשי מקצוע המעניקים טיפול כגון הערכה פסיכולוגית או פסיכיאטרית, מגוון האפשרויות המוצעות בפני הקשישים בכל הנוגע לפעילויות התרבות, ההווי והפנאי במקום. חלק מבתי האבות מנהלים שגרה המותאמת לקהל המגיע מרקע דתי, והם כוללים הקפדה על כללי הכשרות המחמירים, בית כנסת הפועל במקום, פעילויות המוקדשות לחגי ישראל ועוד. כמו כן, חלק ניכר מבתיהאבות בארץ בהן קיימת מחלקה המיועדת לקשישים סיעודיים מאפשרים קבלה על פי קוד של משרד הבריאות, כלומר השתתפות במימון של משרד הבריאות. מידת ההשתתפות נקבעת על פי מבחן שכר של הילדים של הקשיש.
