תיאור מקרה תביעה בביטוח סיעודי ש.ב.ה

סיפורה של ש. ב. ה תל אביב

ש. ב. ה. הייתה נצר לאחת המשפחות הוותיקות והאמידות בארץ. היא עברה להיות מנהלת השיווק במפעל שאותו ביטחתי והעבירה את פוליסת ביטוח המנהלים שלה לטיפולי. חודש לאחר העברת הסוכן בפוליסה שלה נפצע בעלה באורח בינוני בתאונת דרכים, אירוע שהעצים את המודעות הביטוחית שלה. היא ביקשה שאבטח אותה ואת ילדיה בצורה המקיפה ביותר, היא רכשה לעצמה ביטוח ולאחר שבעלה החלים גם רכשה לבעלה ביטוח סיעודי בסך של 15000 ש"ח לכל החיים. חמש שנים לאחר שרכשה את הביטוח הסיעודי חלתה.

מחלתה החלה בגיל צעיר יחסית עם תופעות של חולשה ונימול ברגל שמאל, תחושת הנימול התפשטה והלכה, והחלו גם רעידות בלתי רצוניות של יד ורגל שמאל. תהליך זה ארך כשנתיים שבהן נעה ש.ב.ה. בין רופאי חדרי מיון כשהיא עובדת במשרה מלאה, הן בתפקידיה כמנהלת והן כאם לשלושה ילדים מתבגרים. עד שיום אחד קרסה, הובהלה למיון באיכילוב ונשלחה לסדרת בדיקות מקיפות כולל סי.טי. האבחנה הייתה ברורה, המחלה שממנה סבלה היא ,A.L.S מחלה התוקפת את מעטפת תאי השריר וגורמת לניוון ולשיתוק.

עד היום לא נמצאה תרופה למחלה זו. ש.ב.ה. החליטה לחיות את שארית חייה באומץ, היא הייתה מודעת לתוחלת החיים הקצרה שלה, היו רופאים שדיברו על שנתיים והיו כאלה שהעריכו עד חמש שנים. בעלה של ש. אמר לי שתפקידם של הרופאים הוא לשדר אופטימיות, והוא תמיד לוקח בערבון מוגבל את תחזיותיהם.

ש. הצליחה בשלב זה ללכת בעזרת קב אחד ותומך ברזל לרגלה השמאלית. התביעה הסיעודית שלה אושרה מיד ותוך זמן קצר המשפחה החליטה לקחת את המשפחה לטיול ארוך מסביב לעולם ולבלות זמן איכות יחדיו. מועד הגיוס של הבן נדחה, ולשתי הבנות בנות 15 ו-16 אושר באופן מיוחד להיעדר מבית הספר וכך טסו משפחת ב.ה. לסיציליה ומשם לרומא, פריז, ניו יורק, מקסיקו סיטי, בפברואר היו בקרנבל בבהיה ובבואנוס איירס, משם לטוקיו, סינגפור, סידני באוסטרליה, וולינגטון בניו זילנד ולאחר כארבעה חודשים חזרה המשפחה לארץ. עלותו של הטיול המיוחד הזה הייתה כ-300,000 ש"ח.

מתחילת אישור תביעת הסיעוד שלה חלפו עשרה חודשים כך שקיבלה 120,000 ש"ח (היו 60 ימי המתנה בפוליסה). דרך אבדן כושר העבודה שלה בפוליסת בטוח המנהלים קיבלה 22,000 ש"ח לחודש, כלומר כ-200,000 ש"ח (חודש אחד המתנה), כלומר סה"כ תקבולי הביטוח מימנו את הטיול שהוגדר ע"י ש. כתקופה המשמעותית ביותר בחייה. ש.ב.ה. נפטרה שישה חודשים לאחר שובה ארצה.