דורית סלינגר המפקחת על הביטוח עד אוגוסט 2018 נחשבה כאקטיביסטית, היא לא השאירה אבן על אבן בעולם הביטוח המאובן וביצרה את מעמדה כרפורמטורית פורצת דרך בענף הביטוח, עובדה שהיתה לצנינים בעיני סוכני הביטוח וחברות הביטוח כאחד. בסיום תפקידה אמרה שאם יש משהו שהיא מאוד מצירה עליו הוא שלא הצליחה להעביר רפורמה גדולה נוספת והיא הקמת מוסד לבוררות חובה בענף הביטוח. כמי שפעיל בענפי ביטוח חיים ופנסיה מאז שנת 1983 אני מחזק קביעתה זו של המפקחת לשעבר, מוסד בוררות חובה יכול לתקן עוולה מתמשכת בענף הביטוח הנובעת מחוסר השוויוניות בתביעות ביטוח.
בתביעת ביטוח יש את המבוטח התובע את חברת הביטוח הנתבעת, המבוטח מבקש לקבל את סכום הפיצוי הנקוב בפוליסה, הנתבעת מכחישה את זכאותו (שהרי אם לא היתה מסרבת לשלם לא היו מגיעים לדיון משפטי).
במצב הזה של אי הסכמה וצורך בדיון משפטי, ישנו עיוות דין מובנה עוד לפני תחילת ההליך שכן לחברת הביטוח יש מחלקה משפטית וצוות עורכי דין מיומן וכן הסכמים עם משרדי עורכי דין חיצוניים האמונים על ייצוג חברת הביטוח בבית המשפט בעוד שלמבוטח לא תמיד יש את האמצעים להעמיד מול עורכי דין מנוסים אלו הגנה ראויה, יהיו כאלה שאף יבחרו לייצג את עצמם, וישנם מקרים בהם יעדיפו לתבוע בבית המשפט לתביעות קטנות למרות שסך תביעתם גבוה מהרף המותר בבית משפט שכזה וזאת לצורך חיסכון בעלויות. המבוטחים לא תמיד מודעים לזכויותיהם, מעטים מאוד אם בכלל טרחו וקראו את תנאי הפוליסה, כך שמלכתחילה קיים פער מידע עצום בין מבוטח ממוצע לבין עורך הדין או מנהל מחלקת תביעות של חברת הביטוח מנגד. את הפער הזה אמור היה להשלים סוכן הביטוח, שהרי הוא הקים את פוליסת הביטוח והוא נהנה במשך שנים מהעמלות שהניבה הפוליסה, אך למרבה הצער במקרים רבים סוכן הביטוח איננו בתמונה, יכול להיות שבמעבר בין עבודות הוחלף סוכן, או שביצעו ניוד לחברה אחרת, או שהסוכן פשוט פרש, במקרים שכאלו נותר המבוטח לבד.
בתביעת אובדן כושר עבודה, נסתם גם מקור ההכנסה של המבוטח כלומר לא רק שהוא צריך להוציא סכומים ניכרים לתביעה המשפטית, אין לו מהיכן לממן שכן אינו עובד, לעיתים נקלעים אותם תובעים למצוקה נפשית קשה שכן מאדם יצרני שהרוויח כספו מעבודה הופכים הם בעיני חברת הביטוח לעלוקות הבאים לתבוע כספים שאינם מגיעים להם.
נושא נוסף העומד כאן לרועץ ביחסי חברה מבוטח לעניין סכסוך משפטי, הוא משך ההליך המשפטי, הרי ברור שאדם שאינו מסוגל לעבוד, ואינו מתפרנס לא רק שלא יוכל לשאת בנטל ההוצאה המשפטית אלא יהיה חייב לקיים את עצמו ואת משפחתו מכסף שאין לו, זה בדיוק המצע ממנו צומחים הסדרי פשרה מגוחכים, בהם מוכנים מבוטחים לוותר על זכויות עתידיות תמורת מעט מזומנים ושקט בהווה.
זו בדיוק הסיבה לנחיצות מוסד לבוררות חובה בענף הביטוח. בוררות הינו הליך בו כל המהלכים שקופים, אין על הבורר לקיים מגעים נפרדים עם מי מהצדדים והכול נעשה על השולחן ובהסכמה, לאחר קבלת הנתונים ושמיעת העדויות נותן הבורר את פסיקתו, דרך זו מבטיחה שוויון בין צדדים שאינם שווים בכוחם הכלכלי.
טיפלתי ואני עדיין מטפל בתביעות רבות בתחומי אובדן כושר עבודה, תאונות אישיות, סיעוד ובריאות, נתקלתי בכל אותן תופעות עליהן אני כותב במאמר זה ולכן עברתי קורס בוררים באוניברסיטת בר אילן, קורס שמועבר על ידי לקוחותיי עורכי הדין דפנה וגדעון פישר. הקורס הזה רק חידד את תחושותיי לגבי נחיצות מוסד בוררות חובה בענף הביטוח
