עובד זר סיעודי

עובד זר סיעודי

רוב העובדים הסיעודיים בארץ אינם ישראלים. נתון זה יוצר בעייתיות רבה בהשמת כוח אדם סיעודי מיומן. לא רק שקשה מאוד למצוא עובדים בענף סיעוד שהם בעלי אזרחות ישראלית, אלא שנערמים קשיים רבים על אלו המנסים לייבא עובדים שכאלה לארץ. הטיפול בנושא סבוך זה מתחלק בין כמה משרדי ממשלה, עובדה הגורמת לשימוש בטפסים שונים, ניירת רבה וריצות אינספור. הפרק הזה מנסה "לעשות סדר" בהליכים הנדרשים כדי להשיג עובד סיעודי, עם דגשים בעניין הפעולות הנחוצות והגורמים המטפלים בכל מקרה. לצורך ריכוז הנושאים האדמיניסטרטיביים הכרוכים בייבוא עובדים סיעודיים ו/או השמת כוח אדם מקומי הוקמו חברות כוח האדם הסיעודי שמטרתן המוצהרת הייתה לפתור את מצוקת המטופלים ובני משפחתם ולספק להם עובד סיעודי בהתאם לאפיון המחלה ולאופיו של החולה. ההתאמה הזו היא לב הבעיה שאתה מתמודדת משפחת המטופל. אני שומע סיפורים רבים המתארים מצד אחד את אותם עובדים מסורים, ומנגד סיפורים שונים על, אי-התאמה כרונית בין מטופלים למטפלים.

הצורך הסיעודי יוצר דילמות קשות, ישנם מצבים שבהם מביא המצב הסיעודי של בן זוג אחד לקריסה של בן הזוג השני ולכן ההתאמה של אדם זר חשובה כל כך, עד שלעתים קרובות הוא משתכן בבית והופך לבן-בית נוסף. בגלל הקשיים הנערמים על אלו הרוצים לייבא עובדים באופן פרטי השמות כוח האדם הסיעודי מבוצעות על ידי חברות המתמחות בכך. לשירות זה יש עלות שתפורט בהמשך. חשוב להדגיש כי גם ענף זה נמצא בתחרות, וכדאי לשמוע את התנאים ממספר חברות השמה ולערוך התמקחות ביניהן. אף שאסייג ואומר שאם כבר קיימת התאמה של עובד סיעודי, העלות הכספית אינה הגורם החשוב ביותר. שווה לשלם יותר לעובד מיומן שיש לו כימיה עם המטופל ובני משפחתו, מאשר להסתכן בכך שעל ידי הוזלת עלות העסקת העובד יגיעו העובד והמטופל לידי מצב של אי- התאמה. ברוב המקרים שבהם אני מטפל אני נתקל בבני הדור השני המטפלים בנושא כוח האדם הסיעודי. אותם בנים/בנות להורים סיעודיים נושאים בעיקר הנטל ולכן אנסה כאן לתת את המידע המרבי כדי לתת תמונת מצב עדכנית של תחום נרחב זה ולחסוך בזמן ובעלויות הכספיות.

זכויות עובד זר

לעובד הזר ישנן זכויות בדומה לעובד ישראלי. תקנות משרד העבודה חלות גם על עובדים זרים, כלומר הם זכאים לדמי מחלה, חופשה, דמי הבראה ופיצויי פיטורין. להלן פירוט:

• 12 ימי חופש בשנה ראשונה לשבוע עבודה בן 6 ימים
• 9 ימי חגים בשנה (כלומר סה"כ 21 ימי חופש שנתיים)
• דמי הבראה בסך 333 ¤ ליום. 5 ימי הבראה בשנה הראשונה
• 6 ימי הבראה משנה שנייה ואילך.
• פיצויי התפטרות עקב פטירת המטופל, פיטורין, הרעה בתנאי העבודה או חזרת העובד למולדתו.
• חייבים להעסיק את העובד הזר בהיתר. העסקת עובד זר ללא היתר הנה עברה פלילית העלולה להשית על המעסיק קנסות של 10000 ש"ח ומעלה. פורסם בעיתונות הקנס הגבוה בסך 35000 ש"ח שהושת על פנינה רוזנבלום, שהעסיקה עובדת ללא רישיון.

העובדים הזרים מגיעים מארצות שונות בעלות מנטליות שונה. לא דומה עובד פיליפיני לעובד נפאלי או לעובד ממולדובה. יש לבדוק היטב מי בא לשכון בביתכם, האם עירוני הוא או כפרי, האם יש לו רמה בסיסית של שפה המובנת גם לחולה, האם יש לו הרגלי היגיינה אישית, או הרגלי עבודה התואמים לדרישות החולה ומשפחתו. כפריים מנפאל רגילים לקום בהנץ החמה וללכת לישון עם רדת החשיכה, לא בטוח שהרגלים אלו עולים בקנה אחד עם ציפיותיה של משפחה ישראלית.

העובדים הזרים משלמים כסף רב לתאגידים בינ"ל המתמחים בהשמת עובדים. סכומים אלו יכולים לנוע בין 1,000$ ועד 5,000$, תלוי בארץ מוצאם. עובדה זו יוצרת ציפייה לתגמול הולם וחוזה ארוך טווח. אשרת שהייה מרבית המונפקת לעובד זר המגיע לישראל הנה לחמש שנים וכבר נתקלתי במקרים שבהם הפכו זרים חוקיים לבלתי חוקיים עקב העובדה כי פג תוקף היתר השהייה שלהם.

בחירת עובד זר

בחירת עובד בעל היתר ממאגר קיים בארץ

במקרה של עובד זר השוהה בארץ יש לבדוק כמה חותמות מוטבעות על דרכונו, שכן כל העסקה אצל מעסיק חדש מהווה רישום מחדש בדרכון. הטבעות רבות מדי מעידות על תחלופה גבוהה של מעסיקים ויכולות לרמוז על בעייתיות בהסתגלות לעבודה, אלא אם כן שינויי המעסיקים נבעו מפטירת החולים. בכל מקרה מומלץ לבקש מהעובד רשימת מעסיקים קודמים כדי לקבל המלצות. החלפת עובד זר כרוכה בקבלת אישור ממשרד הפנים ותשלום אגרה (נכון ל-11.08 – 150 ¤).אם ישנה פנייה של המשפחה להחליף את חברת כוח האדם המטפלת, המשפחה תחויב בעמלה שתשולם ישירות לחברת העסקה. שעור העמלה הנו בין 500 ל-2000 ¤, ולכן כדאי ורצוי לבצע את מרב הבדיקות המקדימות כדי למנוע מצב של החלפת עובד או חברת כוח אדם במהלך הטיפול בחולה הסיעודי.
2. ייבוא עובד מחו"ל דרך תאגיד המתמחה בכך

בחירת עובד זר השוהה בחו"ל

בחירה של עובר זר השוהה בחו"ל מבוצעת דרך תאגיד בינ"ל מורשה בייבוא עובדים. כל תאגיד גובה עמלה שנתית עד 2000 ש"ח, זהו התעריף המפוקח לנושא העסקת עובדים זרים. כל נושא ייבוא עובדים, קבלת היתרי העסקה ורשיונות שהייה מנוהל על ידי יחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת. אפשר לנהל מו"מ עם כל תאגיד לגבי גובה העמלה. חשוב לבדוק את ה"רקורד" של אותו תאגיד, כמה שנות ניסיון מאחוריו, מי עומד בראשו ובכמה השמות הוא טיפל. בכל השמה יש לחתום על חוזה התקשרות בין העובד הזר לנציג המשפחה, החוזה יהיה בשפתו של העובד הזר עם תרגום לעברית אם בני המשפחה אינם דוברי אותה שפה. בחוזה זה מפורטים תנאי העסקתו של העובד והתמורה שלה הוא זכאי, כולל את כל זכויותיו הנלוות.
דף זכויות זה מכונה "זכותון" והוא מופק ע"י יחידת הסמך במשרד התמ"ת שהוכפפה בשנת 2008 למשרד הפנים, ניתן להוריד אותו » באינטרנט באתר
התאגיד מספק את החוזה אך הוא אינו צד לחוזה. לתאגידים יש הסכמים נפרדים עם העובדים לגבי תנאי הבאתם לארץ היעד והתשלומים הנגזרים מכך. בחוזה שעליו חותמת המשפחה יש להתעקש שהתאגיד יאפשר החלפת עובדים מקסימלית. המצב הרצוי ביותר הנו שיופיע בחוזה סעיף שבו אם המשפחה טוענת לאי-התאמה, ידאג התאגיד למחליף ראוי אחר, יש תאגידים המגבילים את התחלופה לפעמיים עד שלוש בשנה.

ישנם תאגידים המעבירים קורסים למועמדים בארצות המוצא שלהם. הקורסים כוללים טיפול סיעודי בסיסי, יסודות השפה ומילים הכרחיות לתקשור ראשוני ויש אף תאגידים המלמדים בישול ישראלי. ככל שהתאגיד מייבא כמות גדולה יותר של עובדים, כך סביר שישקיע בהכשרתם יותר, עובדה שתעלה את שביעות הרצון מהעובדים האלה בארץ, זהו מעגל המזין את עצמו. יש להתעקש על קבלת מקסימום פרטים על העובד המיועד ורצוי מאוד לבקש שיחת "וידאו קונפרנס" עם העובד, תאגידים גדולים נותנים שירות זה, ואם הדבר לא מתאפשר רצוי לקיים לפחות שיחה טלפונית בין נציג המשפחה לאותו עובד זר שבו יסבירו לעובד את הציפיות ממנו ויינתן מידע בלתי אמצעי על צרכיו ורצונותיו של העובד. אם מדובר בצורך להרים אדם כבד יש לוודא שהעובד מסוגל לכך, ואם מדובר על אדם שאינו שולט בצרכיו יש לברר אם העובד המיועד יוכל לטפל גם בבעיה מעין זו.

בהיתר שניתן לתאגיד בארץ לעסוק בייבוא עובדים רשום כי התאגיד מחויב לשלוח עובדת סוציאלית לבית המטופל הסיעודי על מנת להתרשם ממנו ומבני המשפחה, יש להתעקש כי ביקור זה אכן יתקיים. יש לבקש מהתאגיד מספר מועמדים לבחירה ולבצע הליך בחירה קפדני ככל האפשר. אין להתפשר בנושא זה ורצוי לא לבחור את העובד הראשון שהוצע. אם אין התאמה לסדרת המועמדים שהציע אותו תאגיד, יש לפנות לתאגיד אחר.

כבר כתבתי שהשהות המקסימלית הניתנת ע"י משרד הפנים לעובד זר הנה חמש שנים. לאחר ארבע שנים ושלושה חודשי שהייה משרד הפנים לא מאפשר לאותו עובד זר להחליף מטופל ומשמעות עובדה זו היא סיום עבודתו בארץ. רבים מעובדים אלו מוצאים עצמם כשוהים בלתי חוקיים. אם מנסים להעסיק עובד זר השוהה בארץ רצוי להעסיק עובד עם טווח שירות ארוך ככל האפשר. מומלץ שלא ישהה בארץ יותר משנתיים.

השגת עובד זר

ישנן שני סוגים של חברות העוסקות בכוח אדם סיעודי:

חברות סיעוד

חברות הפועלות בתיווך כוח אדם סיעודי מקומי ומוכרות ע"י ביטוח לאומי. כספי הביטוח הלאומי מועברים ישירות לחברות אלו ומתורגמים לשעות טיפול שבועיות, בהתאם לתנאי הביטוח הלאומי ענף סיעוד. במקרה של עובד זר ביטוח לאומי משלם לחברת כוח האדם כ-38 ש"ח לשעה כולל מע"מ, והחברה מחזירה למשפחה 27 ש"ח לשעה, כלומר במקרה זה יהיו לעובד הזר שני מעסיקים: חברת כוח האדם שהעסיקה אותו ומשפחת המטופל הסיעודי שאצלה הוא מועסק. החלק היחסי משכר העובד שאותו משלמת המשפחה יהיה גם חלקה היחסי ב"זכותון" של אותו עובד, כלומר: ימי מחלה, חופשה, ופיצויי פיטורין.

תאגידים בינ"ל להשמת כח אדם

שתחום התמחותם הנו ייבוא עובדים זרים והתאמתם לדרישות העבודה בארץ. עליהם הרחבנו עליהם בפרק הקודם. תחילת התהליך לקליטת עובד זר מתחיל ביחידת הסמך לעובדים זרים אשר במשרד הפנים, נקרא לה בקיצור "יסמ"פ" (יחידת סמך משרד הפנים).
היסמ"פ מנפיק את היתר העסקת עובד זר שהנו המסמך המחייב לפני העסקה של עובד כזה. חומר מלא על פעילות היסמ"פ והטפסים השונים ניתן להוריד מהאתר.

מומלץ להוריד את הבקשה להיתר העסקה מהאתר, אפשר למלא את הבקשה, לשלוח אותה ואף לשלם תשלום מקוון דרך האתר, עובדה החוסכת זמן רב. חשוב מאוד להדפיס את הקבלה בתום הליך הרישום, והיא תהווה את האסמכתא לביצוע הפעולה. עם קבלת הבקשה פונה היסמ"פ לביטוח לאומי לבדיקת הזכאות. גם אם התשובה הראשונית שלילית, ניתן לפנות לוועדת חריגים מיוחדת ביסמ"פ ואל פנייה זו יש לצרף כל טופס רפואי רלבנטי למצבו הסיעודי של המטופל, כולל טופס תפקודי מעודכן. כבר ציינתי שהעסקת עובד זר ללא היתר העסקה אינה מומלצת כלל ועלולה לגרור קנסות כבדים. נתקלתי במקרה שבו אירעה לעובד זר תאונה במקום עבודתו, ביטוח לאומי שילם לאותו עובד ותבע את המעסיק במלוא התשלום. במאמר מוסגר אוסיף שחובה לבטח כל עובד זר בביטוח מיוחד לעובדים זרים המבטיח תשלום למקרה צורך בריאותי, לנכות או לפגיעה בכושר העבודה. עלות ביטוח זה כיום כ-1.5$ ליום.

יש מקרים שבהם מבוקש היתר העסקה להסתגלות כגון לחולים המשתחררים מאשפוז וחייבים השגחה של 24 שעות ביממה. חוק הביטוח הלאומי לא חל על חולה מאושפז ולכן לא תהיה הערכה תפקודית לחולה המאושפז במוסד סיעודי, למעט חולה המאושפז במחלקה הסיעודית של דיור מוגן, שם יש רופא ואחות קבועים היכולים למלא ולחתום על שאלון תפקודי.

בפנייה אל היסמ"פ יש לצרף מכתב מפורט על מצבו הבריאותי של החולה, אם שוחרר מבית חולים אזי יש לצרף סיכום מחלה וטופס שחרור. בבקשת הסיוע חייב להיות אישור רפואי חתום על ידי רופא שבו מודגש כי החולה חייב להישאר בהשגחה צמודה. רצוי להגיש את הבקשה בתחילת האשפוז, כך שעם תום תקופת האשפוז אפשר יהיה להיעזר בעובד סיעודי.

אפשר לקבל היתרי העסקה זמניים גם לחולים סופניים. ההיתרים ניתנים לתקופה מרבית של חצי שנה, במהלך תקופה זו על החולה הסיעודי, באמצעות בני משפחתו, לפנות לביטוח לאומי על מנת לקבל הערכה תפקודית, ואם הוא יימצא זכאי, ייקבל היתר העסקה קבוע. יש לציין שבתקופה שבה המטופל מקבל היתר העסקה זמני, הוא לא ייקבל כל סיוע מביטוח לאומי. במקרה של היתר העסקה זמני ניתן להשתמש גם בשירותיו של עובד זר השוהה בארץ.

זכאים להעסקת עובד זר

כבר כתבתי בפרק על ביטוח לאומי את הזכויות לפי חוק הסיעוד. ישנם רבים המגיעים למצב סיעודי אך אינם זכאים לפי חוק הסיעוד, למשל אלו שאינם בגיל הזכאות – 67 לגבר ו-64 לאשה, או שאינם עומדים בקריטריונים של שאלון ההכנסה והכנסתם עולה על ההכנסה הקובעת לזכאות. במקרה זה ניתן לפנות לאגודה לשירותי הבריאות לציבור בירושלים, החולה צריך למלא שאלון בריאותי, לשלם אגרה הנהוגה לפי אזורים שונים בארץ (בין 550-492 ש"ח), ולשלוח לאגודה בצירוף כל מסמך רפואי רלבנטי. האגודה שולחת אחות למילוי שאלון תפקודי ובמידה וישנה זכאות אפשר לפנות ליסמ"ת כדי לקבל היתר קבוע. במקרה זה ביטוח לאומי לא משתתף בתשלומים, אך היתר זה הנו ההרשאה להעסיק עובד זר השוהה בארץ או לייבא עובד שכזה מחו"ל.

לאלה שאינם זכאים לפי חוק הסיעוד ניתנת האפשרות לפנות לביטוח לאומי ולבקש שירותים מיוחדים (שר"מ). במקרים אלה ביטוח לאומי קובע את הזכאות במקסימום אחוזים, כלומר ב- 150% ובשווי כספי כ-2500 ש"ח בחודש. המינימום הוא 50% – ובשווי כספי הכוונה ל- 800 ש"ח בחודש. כספים אלו משולמים ישירות למשפחה ע"י אגף סיעוד בביטוח לאומי ולא ע"י חברות כוח האדם.

גם אלו שנקבעו להם 50% זכאות יכולים להגיש בקשה להעסקת עובד זר, וההיתר הניתן להם יהיה היתר קבוע.

תקופת הביניים

התקופה הראשונה לאירוע הסיעודי היא הקריטית ביותר והקשה ביותר למשפחה. המשפחה חייבת להתארגן במהירות ולהבין שנוצרה מציאות חדשה. רצוי שבמצב זה יהיה עובד מיומן שיקל על העומס.

למשל בתקופת ההחלמה לאחר אירוע לב קשה, או לאחר אנפיזמה המחייבת עזרי נשימה, צריך לדאוג למטופל לסיוע מידי. כאמור ניתן לפנות לביטוח לאומי רק בעת שהחולה שוהה בביתו, וזהו הליך האורך כ-חודשיים משלב הפנייה הראשונית עד לקבלת היתר העסקה ובאותה תקופה אסור להעסיק עובד זר.

ניתן לפעול בדרכים הבאות:

• לפנות לאחת מחברוות כוח האדם הסיעודי בארץ ולבקש שירות טרום סיעוד. רוב החברות מעוניינות "לקשור" את המשפחות אליהן עוד לפני קבלת ההיתר הקבוע, ולכן הן יעמידו לרשות המשפחה מטפל סיעודי ישראלי לכמה שעות בשבוע.
• לפנות לחברת כוח אדם רגילה המעסיקה ישראלים העוסקים בטיפול סיעודי. עלות העסקת עובד ישראלי בענף הסיעוד במשך חודש הנה כ-10,000 ש"ח. אפשר להעסיק עובד שכזה גם לפי שעות בעלות של כ-40 ש"ח לשעה.

פרטי התקשרות בנושא כוח אדם סיעודי

ירושלים

• ימים ב' ו ד' 12:3 0 – 08:30 ימים א' ו ג' 12:30 – 08:30 וימים ב' ו ד', טלפון 02-6229813/4

תל אביב

• בן יהודה 34 מגדל העיר קומה 13 תל אביב ימים ב' ג' ד' ימים א' ו ג' 14:00 – 16:00 וימים ב' ו' ד 12:30 – 08:30, טלפון 03-5125265 רח' סלמה 53 קומה ד'

חיפה

• ימים ב' ג' ד' ימים א' ו ג' 14:00 – 16:00 וימים ב' ו' ד 12:30 – 08:30, 04-8606703/4 רח' פל ים 7 בניין צים

דרום

• ימים ב' ו ד' 12:30 – 08:30 ימים א' ו ג' 14:00 – 16:00 וימים ב' ו' ד 12:30 – 08:30
  08-6253017 רח' אלומות 12 בניין משובית קומה ב' אזור תעשייה עומר